רעבות באופן קיצוני או שבעות ומרגישות מלאות? יש סיכוי שזה קשור להורמוני המין הנשיים: רובד חדש נחשף בפעילות המטבולית השונה בין השלבים של המחזור החודשי. אסטרוגן ופרוגסטרון משפיעים על קצב חילוף החומרים הבסיסי של תאי הגוף ופיזור אחסון השומן.
* לצורך נוחות הקריאה ומניעת סרבול, בכתבה נעשה שימוש במילה "נשים" לתיאור א.נשים עם וסת
מהו אינסולין ומה השפעתו על המוח?
אינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב ותפקידו לסייע לתאי הגוף לקלוט סוכר מהדם. האינסולין, הורמון שמוכר בעיקר כמפקח על רמות הסוכר בגוף, פועל גם במוח ומשפיע על התנהגויות אכילה, חילוף חומרים ופיזור שומן. לכל אחת ואחד יש סף רגישות לאינסולין שיכול לעלות ולרדת בהתאם לתזונה, מצב נפשי וגנטיקה. רגישות גבוהה לאינסולין תסייע בהכנסת הסוכר לתאי הגוף בצורה יעילה. חוסר רגישות לאינסולין, יכול להיגרם מסיבות מגוונות ותוצאותיו הן רמות גבוהות של סוכר בדם שאינו נכנס לתאים. דוגמה לכך היא במצבי קיצון, כמו במחלת הסוכרת, בה התאים לא מצליחים להכניס את הסוכר לתוכם, גם אם הלבלב מפריש אינסולין בתגובה לארוחה. חוסר רגישות לאינסולין מתבטא גם בהשמנה ובסימנים נוספים.
אינסולין פועל גם באזור במוח שנקרא ההיפותלמוס. השפעת האינסולין בהיפותלמוס במוח משפיעה באופן ישיר על התנהגות אכילה ועל מערכות הגוף. חלק מהשפעותיו הן וויסות צריכת המזון על ידי מנגנוני רעב ושובע. השפעה נוספת דרך ההיפתולמוס היא קביעת קצב חילוף החומרים הכללי (Whole Body Metabolism), מונח המתייחס לסך התהליכים בגוף המייצרים, צורכים ומאזנים אנרגיה לצורך קיום ותפקוד מערכות הגוף – וויסות רמות הסוכר בדם, ניצול ואחסון אנרגיה, בקרת חום הגוף וחילוף חומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים. האינסולין גם משפיע על אופן פיזור השומן ואגירתו. להיפותלמוס גם תפקיד קריטי בהפרשה וויסות הורמוני המין ובכך משפיע על המחזור החודשי.

לראשונה בנשים – בדיקת השפעת האינסולין על המוח
עד לאחרונה, השפעת האינסולין על המוח נחקרה בקרב גברים. אך במחקר שנערך בגרמניה והתפרסם בחודש יולי 2023 בכתב העת היוקרתי Nature החוקרות רצו לבדוק כיצד הרגישות לאינסולין משתנה במהלך המחזור החודשי. במחקר השתתפו 11 נשים בריאות במשקל תקין, ורמות הסוכר בדם נמדדו אצלן 4 פעמים – פעמיים בשלב הפוליקולרי (מסוף הוסת ועד הביוץ), ופעמיים בשלב הלוטאלי (מסוף הביוץ ועד הגעת הוסת). רמות הסוכר נמדדו לאחר שביצעו מבחן הנקרא Hyperinsulinemic euglycemic clamp, שהוא הקריטריון המקובל להערכת רמת הרגישות של רקמות לאינסולין. המבחן בודק את רגישות התאים לאינסולין על ידי הזרמת אינסולין וגלוקוז מבוקרת. ככל שנדרש יותר גלוקוז כדי לשמור על רמת סוכר יציבה, כך רגישות הגוף לאינסולין גבוהה יותר.
במחקר השתמשו בתרסיס אינסולין בשאיפה אפית, כך שמגיע במהירות ובאופן ממוקד לגרעינים ההיפותלמים במוח. התרסיס האפי מביא לכך שרוב האינסולין נספג במוח, ורק שבריר קטן ממנו מגיע ישירות לדם. כך נמדדת ההשפעה על המוח באופן ממוקד. בשלב השני נערכה בדיקת fMRI לנבדקות בו מדדו את התגובה של ההיפותלמוס לתרסיס האינסולין. זאת בנוסף ללקיחת מדדי משקל, מדדי המוגלובין מסוכרר (HbA1C), רמות קורטיזול, ההורמונים LH, FSH ועוד.
הורמוני המין משפיעים על רגישות לאינסולין
החוקרות מצאו כי הרגישות לאינסולין משתנה במהלך המחזור החודשי של האישה: בשלב הפוליקולרי של המחזור החודשי (התקופה בין הווסת לביוץ, שמאופיינת ברמות אסטרוגן גבוהות יותר ביחס לפרוגסטרון) יש רגישות מוגברת לאינסולין. זאת בהשוואה לשלב הלוטאלי, בין הביוץ לווסת – השלב בו הפרוגסטרון גבוה מאסטרוגן. רמות הסוכר בדם הושוו בין השלב הפוליקולרי לשלב הלוטאלי של כל נבדקת ביחס לעצמה.
המחקר הנוכחי מאשר כי פעולת האינסולין במוח מווסתת את הרגישות לאינסולין בכלל הגוף, ומדגים שמנגנון זה אינו מוגבל לגברים אלא קיים גם בנשים. הדבר מדגיש את תפקידו של המוח, ושל ההיפותלמוס בפרט, ב"כיוון עדין" של חילוף החומרים בכל הגוף לצורך התאמה מהירה של זרימת האנרגיה ההיקפית לזמינות האנרגיה הנוכחית.
ההסבר הפיזיולוגי לממצאים, לפי החוקרות, נעוץ בצורך בגלוקוז לצורך גדילה ושגשוג. בשלב הפוליקולרי רירית הרחם גדלה ומתעבה לקליטת היריון אפשרי, תהליך שדורש אנרגיה מרובה, ולכן יש צורך בהכנסת סוכר מרובה לתאי הגוף שיפיקו ממנו אנרגיה. לאינסולין תפקידי חשוב גם בהתפתחות הזקיקים היוצאים מן השחלות. זאת בנוסף לדרישה לאנרגיה עבור תהליכי הבשלת הביצית לכדי ביוץ.
בשלב הלוטאלי, לא נצפתה תגובה מוגברת לאינסולין שהגיע למוח בתרסיס האף, ונצפתה רגישות נמוכה יותר של תאי הגוף לאינסולין.
פיזור השומן בגוף לא השתנה בין שלבי המחזור החודשי
בניגוד להשערת החוקרות, לא נצפה שינוי בפיזור השומן בגוף. פיזור השומן מתייחס לאזורים בהם השומן נאגר – באופן מרכזי הקשור לסיכון גבוה יותר לתחלואה (שומן בטני) או פריפרי (ירכיים, ישבן) ובשכבות שונות של תת העור. היעדר ויסות של רגישות ההיקפית לאינסולין שמקורו במוח יכול לעודד אגירת אנרגיה ברקמת השומן, כפי שנרמז מממצאי הצטברות שומן הדרגתית אצל אנשים עם עמידות לאינסולין במוח. מעבר להשפעות העיקריות של הורמוני המין, שינויים טבעיים אלו בוויסות האגירה האנרגטית בשומן שמקורם במוח במהלך המחזור החודשי עשויים להיות אחד הגורמים להבדלים בפיזור השומן בגוף בין המינים.
מחזור חודשי ואינסולין – חידה פתורה?
הממצאים החדשים הללו תורמים להתפתחות גוף הידע שמתהווה בשנים האחרונות סביב השפעת הורמוני המין על המוח וכיוצא בזאת על מצבנו הרגשי והגופני. מחקרים עתידיים יכולים לפתח את הידע באשר לקשר בין מטבוליזם למחזור החודשי. למשל, לברר את הקשר בין עודף משקל לבעיות פוריות. וגם, להאיר את הקשר בין תסמונת השחלות הפוליצסטיות, אשר מאופיינת לעתים ברגישות פחותה לאינסולין, כמו גם על ההבדלים בפיזור השומן בגוף בין נשים לגברים.
ההבדל בין מחקר שבוצע בתנאי מעבדה לבין החיים האמיתיים גדול מאוד. ובכל זאת, מחקר יצירתי זה, הגם שקטן בכמות הנשים שהשתתפו בו, מציע הסבר מדעי ראשון הנוגע לתנודתיות הרגישות לאינסולין ביחס למחזור החודשי. יהיה מעניין לעשות מחקר דומה על נשים עם השמנה וכן להבין יותר לעומק את המנגנון המולקולרי המסביר את הרגישות השונה לאינסולין בעקבות ההורמונים השונים.
ענבל מנדלר היא בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחברת צוות בלבריאותה