כתבה זו היא תרגום מאמר שהתפרסם ב-JIMS, מאת ג'סיקה איב בנדהיים וד"ר ציפי פרנקל
פסיכיאטריה היא תחום ברפואה העוסקת באבחון, טיפול ומחקר של בריאות הנפש. קיים מגוון רחב של הפרעות בתחום הנפש, ביניהן, אבחנות כגון הפרעות במצב רוח, חרדה, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות התפתחותיות ועוד. פסיכיאטריות ופסיכיאטרים משתמשים בשילוב של הערכות קליניות וגישה ביופסיכוסוציאלית כדי להבין את המורכבות של שלל הגורמים המשפיעים על בריאות הנפש של הפרט, כגון גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. עם ההתקדמויות ברפואה, במדעי המוח וגנטיקה, הפסיכיאטריה ממשיכה גם היא להתפתח ומציעה עוד ועוד טיפולים מתקדמים. עם זאת, בדומה לתחומים נוספים ברפואה, גם בפסיכיאטריה קיימות הטיות, וביניהן הטיות על בסיס מין ומגדר.
הטיה על בסיס מין והטיה על בסיס מגדר הם מונחים שלפעמים משמשים באופן חליפי, אך הם מתייחסים לתפיסות שונות.
הטיה על בסיס מין, מבוססת מחשבה על המין הביולוגי של אדם, אשר לרוב מסווג כזכר או נקבה. זיהוי זה מתבסס על הבדלים גנטיים ופיזיולוגיים כגון כרומוזומים, רמות הורמונים ומערכת הרבייה. מצד אחד, הטיה על בסיס מין עשויה לנבוע מאמונות או סטריאוטיפים לגבי ההבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים. לכן, תיתכן הנחה שמין אחד מועד יותר למצבים מסוימים, וכך עלול להיווצר מצב של תת-אבחון אצל המין השני. מצד שני, הטיה עלולה להתרחש על ידי אי לקיחה בחשבון שישנם הבדלים בין המינים העשויים להשפיע על הופעת המחלה, הטיפול ותופעות הלוואי. לכן, חשוב להכיר בכך שקיימים הבדלים בין המינים שיש לטפל בהם במחקר, אבחון וטיפול
הטיות על בסיס מגדר, מבוססות על המחשבה על הזהות המגדרית של האדם. זהות מגדרית עוסקת בתפקידים, התנהגויות, פעילויות ותכונות שחברה רואה כמתאימים לגברים, נשים וזהויות מגדריות נוספות או היעדרן. הטיה על בסיס מגדר נובעת לרוב מנורמות חברתיות, ציפיות תרבותיות וסטריאוטיפים לגבי איך אדם המשוייך למגדר מסוים אמור או אמורה להרגיש ולהתנהג. לדוגמא, הציפייה כי גברים לא צריכים לבטא פגיעות או רגש כסטריאוטיפ מגדרי. בהקשר פסיכיאטרי, הטיה על בסיס מגדר עלולה להוביל לאבחון שגוי או טיפול לא מתאים המבוסס על הנחות לגבי תפקידים או נורמות מגדריות.
ישנה חשיבות רבה בהבנתן ומזעורן של ההטיות על בסיס מין ומגדר בפסיכיאטריה מאחר והן עלולות להשפיע על הדיוק והאיכות של מתן טיפול בבריאות הנפש. אבחונים מוטים עלולים להוביל לאבחון שגוי או להתעלמות ממצבים קיימים, ובכך לפגוע בתוצאות הטיפול. הטיות על בסיס מין ומגדר עלולות להנציח חוסר שוויון בטיפול רפואי, להפחית את הגישה לטיפולים מתאימים ולהנציח פערים בטיפול הרפואי. הטיות על בסיס מגדר יכולות להגביל את הגיוון והפרספקטיבות השונות בפסיכיאטריה, ומובילות לתוצאות לא מיטביות בבריאות הנפש של המטופלים והמטופלות, וכן יכולות לתרום להגבלות בהתפתחות וחדשנות בתחום הפסיכיאטריה.
ההופעה של הטיות מגדריות באבחון ובטיפול פסיכיאטרי היא נושא מורכב. מחקרים קודמים הציעו כי מצבי בריאות נפש מסוימים מאובחנים באופן שכיח יותר אצל מגדר אחד בהשוואה לאחר. לדוגמה, נשים נוטות יותר לקבל אבחנה של הפרעת אישיות היסטרית או גבולית, בעוד שגברים מאובחנים לעיתים תכופות יותר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. פערים אבחוניים אלו יכולים להיות מושפעים מסטריאוטיפים של מין ומגדר וציפיות חברתיות.
היבט חשוב שיש לקחת בחשבון כאשר מתמודדים עם הטיה מגדרית בטיפול פסיכיאטרי הוא ההתבטאות השונה של תסמינים בין המגדרים. שתי קטגוריות המדגישות הבדלים הללו הן תסמינים מופנמים ותסמינים מוחצנים.
תסמינים מופנמים כוללים בדרך כלל רגשות והתנהגויות המופנים פנימה, כגון עצבות ונסיגה. תסמינים אלו מקושרים לרוב לאבחונים כמו דיכאון, שמאובחן לעיתים קרובות יותר אצל נשים, אך זה עשוי להיות בשל הקריטריונים שמבטאים תסמינים המזוהים יותר עם נשים. מצד שני, תסמינים מוחצנים כוללים התנהגויות המופנות כלפי חוץ, כגון תוקפנות ואימפולסיביות. אלו מקושרים לרוב למצבים כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ומאובחנים יותר אצל גברים.
הדעות הקדומות סביב מגדר וציפיות חברתיות עלולות להשפיע על האופן שבו מתפרשים ומאובחנים תסמינים. לדוגמה, היחס בין בנים שמאובחנים עם ADHD לבנות הוא לפחות כפול. בנים עם ADHD עשויים להפגין יותר הפרעות התנהגויות, אימפולסיביות ופעלתנות יתר, בעוד שבנות עם ADHD עשויות להציג יותר תסמינים מופנמים, מה שעשוי להוביל לתת-אבחון או אבחון שגוי.
יתר על כן, הטיות עלולות לתרום לפערים בגישה לשירותי בריאות נפש. נשים עשויות להתמודד עם חסמים בשל ציפיות חברתיות, מגבלות כלכליות והטיה תרבותית הקשורה לפניה לעזרה בבעיות בריאות נפש. מצד שני, גברים עשויים לחוות חוסר רצון לפנות לעזרה בשל נורמות חברתיות סביב גבריות ואיך גברים "צריכים" להתנהג, מה שמוביל לעיכוב בפניה לעזרה ואי קבלת טיפול.
לצד אתגרים אלו, לטכנולוגיה פוטנציאל לסייע בהפחתת הטיות מין ומגדר בפסיכיאטריה ולגשר על הפער אל עבר טיפול נפשי שוויוני יותר. התפתחויות טכנולוגיות מציעות אפיקים ופתרונות חדשים שיכולים להתמודד עם הטיות, לשפר את האיכות ואת הנגישות לטיפול בבריאות הנפש.
קבלת החלטות מבוססת נתונים היא תחום אחד שבו טכנולוגיה יכולה לסייע בהפחתת הטיות מגדריות. באמצעות שימוש וניתוח של מאגרי נתונים גדולים ויישום אלגוריתמים של למידת מכונה, טכנולוגיה יכולה לסייע בזיהוי דפוסים והטיות באבחון וטיפול פסיכיאטרי, שהיו קשים יותר לזיהוי בהתבוננות ברמת הפרט. תובנות אלו יכולות לסייע לכוון קלינאיות וקלינאים בתהליך קבלת החלטות מבוססת ראיות, ולסייע בהפחתת הטיות המגדרית והשפעתן על הטיפול בחולים.
למרות שדכאון לאחר לידה נחשב בדרך כלל למצב שמשפיע על נשים, הגדרתו רחבה ומוגדר כפרק דיכאוני משמעותי המתרחש בסמיכות להריון ולידת ילד ולכן הוא יכול להשפיע גם על ההורה שאינו יולד, אך לא נקבעו קריטריונים ספציפיים עבור דכאון לאחר לידה אצל גברים. לכן, למרות שהתערבויות דיגיטליות עבור דכאון לאחר לידה עשויות להיות יעילות אצל נשים, ייתכן שיש להן גם פוטנציאל עבור גברים. כדי להשיג טיפול שוויוני ומותאם אישית, יש לתת תשומת לב מיוחדת להבדלים בהתבטאויות של דכאון לאחר לידה בין גברים לנשים בעת שימוש בהתערבויות טכנולוגיות.
פיתוח של קבלת החלטות מבוססת נתונים ושוויון באלגוריתמים של בינה מלאכותית וטכנולוגיה יכול לסייע בקבלת תובנות מבוססות ראיות עבור קלינאיות וקלינאים ולצמצם הטיות סובייקטיביות שעשויות להשפיע על תהליך האבחון והטיפול. על ידי שילוב טכנולוגיה בפרקטיקה הפסיכיאטרית, קלינאים וקלינאיות יוכלו לגשת למידע בזמן אמת ולכלי תמיכה בהחלטות שלוקחים בחשבון גורמים מגדריים. יש לכך פוטנציאל לשפר אבחונים, תוכניות טיפול ולסייע בטיפול מדויק יותר, פחות מוטה, המשפר בסופו של דבר את תוצאות הטיפול ומפחית את ההטיה המגדרית בבריאות הנפש. ההתמודדות עם הטיות מגדריות בפסיכיאטריה חשובה להשגת טיפול נפשי שוויוני, ובעזרת שימוש נכון בהתקדמות הטכנולוגית והפוטנציאל שלה, נוכל לקדם צדק בתחומי הבריאות בכלל ובפסיכיאטריה בפרט.
ג'סיקה איב בנדהיים בעלת תואר שני בבריאות הציבור (MPH) וסטודנטית לרפואה בשנה השישית. רכזת קרן בריאה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון ואקטיביסטית בתחומי קידום בריאותן של נשים ורפואה מודעת מין ומגדר. תחום מחקרה בפסיכיאטריה כלל שימוש בכלים דיגיטליים בפוסט טראומה.
ד"ר ציפי פרנקל אחראית תחום בריאות הנפש של האישה ומנהלת מחלקת אשפוז יום פסיכיאטרי במרכז לבריאות הנפש באר שבע.
