לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


השארת תגובה

אפילפסיה, פוריות, הריון והנקה: מחשמלת פרק ב'

          הריון הוא אף פעם לא עניין של מה בכך. כל הריון מעורר באופן טבעי בליל רגשות, מחשבות ודאגות, וזכרונות שנותרים משמעותיים גם שנים קדימה. על אחת כמה וכמה עם אפילפסיה. הרשומה הקודמת על אפילפסיה עסקה בקשר שבין המחלה למחזוריות הוסת והמנופאוזה, וכתבה זו תמשיך באופן טבעי אל פוריות, הריון והנקה, אשר עשויים להיראות אחרת בְּאוֹרָה של האפילפסיה. מוזמנות להצטרף.

להמשיך לקרוא


תגובה אחת

מחשמלת: נשים ואפילפסיה – מחזור חודשי, וסת ומנופאוזה

          הפרכוס הראשון הופיע בגיל 13 כאיבוד הכרה בליווי תנועות הגפיים האופייניות. לאחר כמה שבועות, כשניתנה האבחנה הרשמית של אפילפסיה, היא קיבלה גם את הוסת הראשונה. רק אחרי שנים הבינה שהתזמון לא היה מקרי. קריאה בפורומים הפגישה אותה עם חוויות של נשים נוספות, וכך גילתה שפרכוסים עשויים להיות מושפעים מהמחזור החודשי, שהפרעות הורמונליות שכיחות יותר בנשים עם אפילפסיה, ושהגלולות שחשבה ליטול יכולות להשפיע על התרופות נוגדות הפרכוס, ולהיות מושפעות מהן. 

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

האם נשים שחוסנו כנגד פפילומה זקוקות לאותה תדירות בדיקת פאפ?

          וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

לבריאותה מארחת: אמצעי מניעת הריון לצעירות, וידאו מאת "נשים לגופן"

בערב חורפי לפני שנה, בדירה קטנה ירושלמית, הצטופפה קבוצת נשים מתא 'ירושלמיות' מהאוניברסיטה העברית. אך בשונה מהמפגשים השגרתיים של התא, הפעם הצטרפו גם אלה הרט ודנה וינברג מעמותת 'נשים לגופן'. השתיים מספרות על מפגשי הקבוצה אשר הניבו סרטון על אמצעי מניעה לצעירות.  להמשיך לקרוא


השארת תגובה

עוצרת נשימה: תסמונת דום נשימה בשינה בנשים

          בין אם אתן מהמתכרבלות בשמיכות בבוקר או מזנקות מהן בשמחה, אם משכימות קום או ציפורי לילה, אם מרבות-נמנומים או ממעטות – מידה מסוימת של שינה נחוצה לכולנו. חסכי שינה מתמשכים גורמים נזקים לבריאות: מהפרעות קלות לאיכות החיים, דרך פגיעה הפיכה ולא הפיכה לבריאות הגוף, ועד, במקרי קיצון – מוות.

          לא קל לחקור ולהבין שינה, בין השאר בשל העובדה שאנחנו ישנות במהלכה 🙂 . עם זאת, אחת ההפרעות שיחסית קל להבחין בהן באופן חיצוני היא הפרעה בשם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), שכפי ששמה מעיד עליה, מתאפיינת בשינה רצופת הפסקות נשימה בעקבות חסימת דרכי הנשימה. כדי להקל על הקריאה, מכאן והלאה אקצר את השם ל"דום נשימה בשינה". עם הזמן מתבהרת השפעת התסמונת על הבריאות לטווח הקצר והארוך, ובין השאר נגלים הבדלים הקשורים למין ולמגדר. בכך אעסוק ברשומה הנוכחית. – להמשיך לקרוא>


השארת תגובה

לבריאותה משתפת: כשציוני סטודנטיות/ים לרפואה תלויים בהקשבה לנשים

איך אפשר להכשיר גינקולוגיות וגינקולוגים קשובים, רגישים וסובלניים יותר למטופלת? בית הספר לרפואה באוקספורד לא משאיר את השאלה הזו ליד המקרה, אלא נוקט פעולה.
להמשיך לקרוא


6 תגובות

אמצעי מניעת הריון לשעת חירום

רשומה זו היא תקציר ההרצאה "אמצעי מניעה לשעת חירום: עובדות מול מיתוסים" שהעברתי במסגרת יום העיון של "דלת פתוחה" במרכז הרפואי שיבא ב-26/09/2017. טריגרים אפשריים: הפסקת הריון, תקיפה מינית

          השעות שלאחר מגע מיני לא מוגן הן נקודת הזמן האחרונה בה ניתן למנוע הריון לא רצוי. בניגוד לאמצעי מניעה שנלקחים לפני המגע המיני כמו גלולות או טבעת נרתיקית, ולכאלה שבשימוש בזמן הסקס כמו קונדום – אמצעי מניעה לשעת חירום נכנס לשימוש לאחר המגע. אמצעי זה לרוב פחות יעיל מאמצעי מניעה אחרים, ולכן גם אינו אופטימלי, אבל גם מגוון המצבים שמובילים לשימוש בו אינם אופטימליים. שכחת גלולה, קונדום שנקרע או החליק, מגע לא מתוכנן או חלילה אונס יכולים להוביל להריון, אותו ניתן למנוע.

להמשיך לקרוא