וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.
תגית: רפואה מגדרית
לבריאותה מארחת: אמצעי מניעת הריון לצעירות, וידאו מאת "נשים לגופן"
בערב חורפי לפני שנה, בדירה קטנה ירושלמית, הצטופפה קבוצת נשים מתא 'ירושלמיות' מהאוניברסיטה העברית. אך בשונה מהמפגשים השגרתיים של התא, הפעם הצטרפו גם אלה הרט ודנה וינברג מעמותת 'נשים לגופן'. השתיים מספרות על מפגשי הקבוצה אשר הניבו סרטון על אמצעי מניעה לצעירות. להמשיך לקרוא
עוצרת נשימה: תסמונת דום נשימה בשינה בנשים
בין אם אתן מהמתכרבלות בשמיכות בבוקר או מזנקות מהן בשמחה, אם משכימות קום או ציפורי לילה, אם מרבות-נמנומים או ממעטות – מידה מסוימת של שינה נחוצה לכולנו. חסכי שינה מתמשכים גורמים נזקים לבריאות: מהפרעות קלות לאיכות החיים, דרך פגיעה הפיכה ולא הפיכה לבריאות הגוף, ועד, במקרי קיצון – מוות.
לא קל לחקור ולהבין שינה, בין השאר בשל העובדה שאנחנו ישנות במהלכה 🙂 . עם זאת, אחת ההפרעות שיחסית קל להבחין בהן באופן חיצוני היא הפרעה בשם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), שכפי ששמה מעיד עליה, מתאפיינת בשינה רצופת הפסקות נשימה בעקבות חסימת דרכי הנשימה. כדי להקל על הקריאה, מכאן והלאה אקצר את השם ל"דום נשימה בשינה". עם הזמן מתבהרת השפעת התסמונת על הבריאות לטווח הקצר והארוך, ובין השאר נגלים הבדלים הקשורים למין ולמגדר. בכך אעסוק ברשומה הנוכחית. – להמשיך לקרוא>
אמצעי מניעת הריון לשעת חירום
רשומה זו היא תקציר ההרצאה "אמצעי מניעה לשעת חירום: עובדות מול מיתוסים" שהעברתי במסגרת יום העיון של "דלת פתוחה" במרכז הרפואי שיבא ב-26/09/2017. טריגרים אפשריים: הפסקת הריון, תקיפה מינית
השעות שלאחר מגע מיני לא מוגן הן נקודת הזמן האחרונה בה ניתן למנוע הריון לא רצוי. בניגוד לאמצעי מניעה שנלקחים לפני המגע המיני כמו גלולות או טבעת נרתיקית, ולכאלה שבשימוש בזמן הסקס כמו קונדום – אמצעי מניעה לשעת חירום נכנס לשימוש לאחר המגע. אמצעי זה לרוב פחות יעיל מאמצעי מניעה אחרים, ולכן גם אינו אופטימלי, אבל גם מגוון המצבים שמובילים לשימוש בו אינם אופטימליים. שכחת גלולה, קונדום שנקרע או החליק, מגע לא מתוכנן או חלילה אונס יכולים להוביל להריון, אותו ניתן למנוע.
"צריך שלושה לטנגו": הזמנה ליום העיון השנתי של דלת פתוחה בנושא אמצעי מניעה
קוראות וחברות, ברצוני להזמין אתכן ליום העיון השנתי של עמותת "דלת פתוחה", האגודה הישראלית לתכנון המשפחה. נושא הכנס נבחר לרגל היום הבינלאומי לאמצעי מניעה, והוא יערך ב-26.09.2017 במרכז הרפואי שיבא. במושב הבוקר אדבר על אמצעי מניעה לשעת חירום, דוגמת גלולת היום שאחרי, התקן תוך רחמי, עובדות ומיתוסים.
אשמח לראותכן/ם,
ליאור. להמשך קריאה
הזמנה להרצאה "היבטים עכשוויים בבריאות נשים" באסיפה הכללית של נשים לגופן
חברות, קוראות ושותפות לדרך.
בצהרי יום חמישי הקרוב, ה-29/6/17, תתקיים בתל אביב האסיפה הכללית של WTB – נשים לגופן – المرأة وكيانها. שיתוף הפעולה עם העמותה הוא מהאהובים עלי במיוחד, בעיקר בזכות אוסף הנשים המיוחדות שמרכיבות אותה, והיוזמות המדהימות שהן מנהלות בהרבה השקעה, מסירות ויצירתיות.
באסיפה הקרובה אעביר הרצאה קצרצרה על היבטים עכשוויים בבריאות נשים: החדשות העדכניות ביותר מהשנתיים האחרונות בנוגע להתפתחויות, גילויים ושינויי תפיסה בנוגע לרפואה לנשים.
אשמח לראות אתכן שם, ולעודד אתכן להירשם כחברות לעמותה המיוחדת הזאת 🙂 .
פרטים בקישור.
שלכן,
ליאור.
http://shoutout.wix.com/so/e55a6c27-00b6-4ab2-90f0-d8d5683ebbc4#/main
קצרצרים: סיכון מוגבר לסרטן שחלה בנשים המבצעות שטיפות לנרתיק
האם יש קשר בין סרטן שחלה לבין שטיפות אינטימיות?
תחלואות רבות נקשרו אל מוצרי ההיגיינה האינטימית, ביניהן דלקות, זיהומים פטרייתיים וחיידקיים ועוד. למרות שמרבית הקהילה הרפואית מתנגדת לשטיפות של הנרתיק, רבות עוד משתמשות בתכשירים ללא מרשם מתוך אמונה שהם טובים לניקיון איבר המין. מחקר מנובמבר 2016 שהתפרסם בעיתון המקצועי Epidemiology קשר לראשונה בין שטיפות נרתיקיות ובין סרטן שחלה, והדגים סיכון כפול לסרטן זה בנשים שהשתמשו בשטיפות. להמשיך לקרוא
קצרצרים: אסטרוגן וסוכרת מסוג 2 בנשים
רמות אסטרוגן גבוהות בגוף הן גורם סיכון עצמאי להתפתחות סוכרת מסוג 2, כך עולה ממחקר שהתפרסם במרץ 2017 בעיתון Diabetes. המחקר בדק מעל 3,000 נשים לאחר המנופאוזה, גיל הפסקת הוסת, וניסה לתאר את הקשר בין הורמוני המין האנדוגניים (המופרשים בגוף) לבין התפתחות מחלת הסוכרת. להמשיך לקרוא
קצרצרים: אין ראיות המצדיקות בדיקה גינקולוגית שגרתית
עדכון חדש של כח המשימה לרפואה מונעת של ארצות הברית (US Preventive Services Task Force) ממרץ 2017 שינה את ההנחיות הקודמות לגבי בדיקה גינקולוגית. העדכון קובע שנכון לימינו אין ראיות שמצדיקות בדיקה גינקולוגית “שגרתית” בהיעדר תסמינים או גורמי סיכון מיוחדים. העדכון נוגע רק לנשים/נקבות בריאות, שאינן בהריון, וללא גורם סיכון למחלה גינקולוגית ספציפית.
ההמלצות לבדיקות שגרה אחרות נותרו ללא שינוי, וביניהן המלצה לבדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם אחת לשלוש שנים החל מגיל 25, או לבדיקת מחלות המועברות ביחסי מין לקבוצות בסיכון מוגבר. להמשיך לקרוא
סיבוכי הסרת שיער ערווה: רפואה של נורמה משתנה
הסרת שיער הערווה הופכת נפוצה בשנים האחרונות, באופן חוצה מינים ומגדרים. יחד עם דמויות חלקות-משיער בטלויזיה, בקולנוע ובפרסומות – ואולי הרוב דווקא בפורנו – השתנתה התפיסה של מהי אטרקטיביות, אסתטיקה, של מהן נשיות וגבריות, ואפילו של מה "נורמלי".
למרות הסקס אפִּיל של הנושא, מעט מאד מחקר רפואי עוסק בשיער ערווה. אז נכון, אני מסכימה שיותר הגיוני להשקיע משאבים בחקר מחלות, מציאת תרופות והארכת חיים; עניינים שברומו של עולם, ולא שבין הרגליים. ועדיין, בסתר אני משועשעת מהמחשבה שעיסוק בשיער ערווה עשוי להביך גם את גדולי החוקרות והחוקרים 🙂 . להמשך קריאה
