לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


השארת תגובה

אלצהיימר: לזכור את הנשים, 2018

          גם השנה מקדיש העולם את חודש ספטמבר למחלת האלצהיימר, במטרה ללמד אודות המחלה, לתקן תפיסות שגויות ולהעלות מודעות. אך מנקודת המבט שלי, אחת הזויות הפחות מדוברות היא דווקא מקומן של נשים החיות עם אלצהיימר. נשים אשר חיות איתה בגופן או בשכלן, או חיות איתה בביתן, כשמדובר באלצהיימר בבן או בבת משפחה. 

אלצהיימר שכיחה פי 2 בנשים אל מול גברים, והתקדמותה בנשים מהירה יותר. מהלכה ארוך ואיטי, ומתאפיין בירידה בזכרון, בהתמצאות ובכישורי חיים שונים, עד פגיעה בשיפוט ושינוי באישיות. המחלה פוגעת בהדרגה בעצמאות של מי שלוקה בה, עד הגעה לתלות במטפל או במטפלת. למרות המנגנון שאחראי ליצירת המחלה אינו ברור, ניתן להצביע על כמה גורמים המעלים את הסיכון לחלות בה.

אך הנטל במחלה לא נופל על כתפיהן של נשים רק בתור חולות במחלה, אלא גם כמטפלות. נשים רבות מטפלות בחולה או בחולת אלצהיימר במשפחה, דוגמת הורה או בן/בת זוג, והעומס הרגשי והפיזי הכרוך בטיפול הוא עצום. מחקרים שעוסקים בנושא מציגים תמונה נוגעת ללב של נשים אשר סועדות בן או בת משפחה, וכיצד הדבר משפיע על בריאותן שלהן.

אם הנושא מעניין אתכן/ם ותרצו להרחיב בקריאה על אלצהיימר ונשים, ניתן לעשות זאת ממש כאן:

לכתבה "אלצהיימר: לזכור את הנשים" שפרסמתי ב-09/2015.

בברכת בריאות שלמה ושווה,

ליאור.


השארת תגובה

לבריאותה מארחת: הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

          מהפכת המזון הבריא הולכת ותופסת מקום בחיינו, ורובנו כבר יודעות ויודעים שתזונה נבונה חיונית לבריאות טובה. בַּגַּנִּים ובבתי הספר מדברות על פירמידת המזון, ואפילו יוזמות מדיניות מנסות לעודד אותנו לבחור במזונות בריאים יותר. מנגד, כמה קשה לעמוד בפיתויי המזון המהיר, המוכן, המעובד. הוא זמין, והוא זול, וכל כך קל להכנה. ובינינו, אם "You are what you eat", אני במרבית חיי הייתי פחמימה.  להמשיך לקרוא


השארת תגובה

רפלקס עצב בהנקה: הסוד השמור של המניקות

          מספיק להזכיר הנקה כדי לעורר בכל אמא, בין אם הניקה או לא, שטף זכרונות ורגשות. על הקשת שבין מי שרצתה והצליחה להניק לבין מי שלא רצתה ולא עשתה זאת, ישנו מגוון שלם של מצבים. הרי הנקה אינה דבר של מה בכך, ולא מעט אתגרים עלולים לעמוד בדרכה. D-MER, רפלקס העצב בהנקה, הוא אחד מהם.

D-MER, או בשמו המלא Dysphoric Milk Ejection Reflex, מתאר רפלקס פיזיולוגי לחלוטין של תוגה ורגשות שליליים המופיעים בתגובה לגירוי של הנקה. את התופעה הכרתי מניסיונן של מספר חברות, שהיו מספיק אמיצות לספר איך הפסיקו להניק בגלל ה"חור בבטן" שהגיע עם כל חיבור לפטמה. אבל על היקף התופעה, על הרקע ועל הפיזיולוגיה, למדתי רק לפני כמה שבועות בזכות ד"ר גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית לבריאות הנפש של האשה. וכיוון שלא יכולתי להסביר זאת טוב יותר מהמקור, ביקשתי ממנה להתארח ולכתוב על הנושא בעצמה. לשמחתי, היא נענתה ברצון 🙂 . להמשיך לקרוא


השארת תגובה

אפילפסיה, מניעת הריון ותכנון משפחה: מחשמלת פרק ג'

           "אני רוצה להתחיל לקחת גלולות", פותחת ל' את מפגשנו הראשון, מעט נבוכה. "בסדר גמור", אני עונה, "בואי נדבר על זה". ל' היא חיילת צעירה, ובמרפאה הצבאית שבה המפגש נערך בקשות כאלה הן עניין יום-יומי. בכל זאת, כל מפגש רפואי הוא מיוחד ושונה מקודמיו. "את בריאה בדרך כלל? לוקחת תרופות קבועות?" אני שואלת באופן כמעט אוטומטי, ו-ל' מספרת על אפילפסיה שמאוזנת עם תרופות. כן, גם המפגש הזה הוא מיוחד, אני מחייכת לעצמי, ואנחנו עוברות לדבר על אפילפסיה ועל מניעת הריון.
להמשיך לקרוא


תגובה אחת

אפילפסיה, פוריות, הריון והנקה: מחשמלת פרק ב'

          הריון הוא אף פעם לא עניין של מה בכך. כל הריון מעורר באופן טבעי בליל רגשות, מחשבות ודאגות, וזכרונות שנותרים משמעותיים גם שנים קדימה. על אחת כמה וכמה עם אפילפסיה. הרשומה הקודמת על אפילפסיה עסקה בקשר שבין המחלה למחזוריות הוסת והמנופאוזה, וכתבה זו תמשיך באופן טבעי אל פוריות, הריון והנקה, אשר עשויים להיראות אחרת בְּאוֹרָה של האפילפסיה. מוזמנות להצטרף.

להמשיך לקרוא


2 תגובות

מחשמלת: נשים ואפילפסיה – מחזור חודשי, וסת ומנופאוזה

          הפרכוס הראשון הופיע בגיל 13 כאיבוד הכרה בליווי תנועות הגפיים האופייניות. לאחר כמה שבועות, כשניתנה האבחנה הרשמית של אפילפסיה, היא קיבלה גם את הוסת הראשונה. רק אחרי שנים הבינה שהתזמון לא היה מקרי. קריאה בפורומים הפגישה אותה עם חוויות של נשים נוספות, וכך גילתה שפרכוסים עשויים להיות מושפעים מהמחזור החודשי, שהפרעות הורמונליות שכיחות יותר בנשים עם אפילפסיה, ושהגלולות שחשבה ליטול יכולות להשפיע על התרופות נוגדות הפרכוס, ולהיות מושפעות מהן. 

להמשיך לקרוא


השארת תגובה

האם נשים שחוסנו כנגד פפילומה זקוקות לאותה תדירות בדיקת פאפ?

          וירוס הפפילומה (HPV) אחראי למרבית התחלואה בסרטן צוואר הרחם. נוכחותו, ובמיוחד הזנים 16 ו-18, היא פוטנציאל לשינויים סרטניים שעלולים להמשיך בהדרגה לסרטן מתקדם. שתי התערבויות מאפשרות בימינו למנוע את התפתחות לסרטן: האחת היא חיסון כנגד וירוס הפפילומה, והשניה היא בדיקת פאפ המאפשרת לזהות תאים טרום-סרטניים ולטפל לפני ההתקדמות לסרטן. אך האם מי שקבלה חיסון לפפילומה צריכה לעבור את בדיקת הפאפ באותה תדירות כמי שלא חוסנה? מחקר מהחודש האחרון השתמש באלגוריתם המנסה למצוא תשובה לשאלה זו.

להמשיך לקרוא