ערה? על ההבדלים המגדריים בדום נשימה בשינה

נוחרת בלילה? עייפה ביום? ייתכן שזהו דום נשימה בשינה. ד"ר גבריאל נקש, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים, נחרה ודום נשימה בשינה מא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, חושף את ההבדלים בין נשים לגברים. מאת ד"ר ליאור ברוך

"זוג של גבר ואישה מגיע למרפאה. אחד מהם נבוך והשני כעוס, וזה בדרך כלל הוא נבוך והיא כעוסה. עוד לפני שהתחילו לדבר אני יכול לנחש שהוא הנוחר והיא הסובלת. האם הניחוש הזה נכון? דום נשימה בשינה נפוץ בנשים כמעט כמו בגברים, אבל הדרך שבה התופעה הזאת מתבטאת שונה בין גברים לנשים. גם המודעות שונה בצורה דרמטית ולכן הפניה היא יותר מצד גברים"

עם הסיפור הזה פותח ד"ר גבריאל נקש את שיחתנו שנערכת בנובמבר 2024, ועוסקת בהבדלים המגדריים בדום נשימה בשינה. "ספוילר קטן: זה יותר הבדלים בין המינים הביולוגיים", הוא מקפיד לדייק, "אבל גם בנושא הבדלים מגדריים עוד נדבר", כשהוא מתייחס להבדלים החברתיים בין נשים וגברים.

"דום נשימה בשינה היא תופעה נפוצה שבה יש הפסקות נשימה במהלך השינה. הן גורמות להפרעה באיכות החיים, נחירות, שינה לא מרעננת, עייפות יומית ופגיעה בתפקוד היומי. הפסקות הנשימה גורמות לירידה ברמת החמצן במהלך הלילה, והירידות המרובות בחמצן הן גורם סיכון משמעותי לכל הספקטרום של מחלות לב כמו טרשת עורקים, הפרעות קצב, אירוע מוחי, סוכרת ועוד. התופעה קיימת בכ- 10% מהאוכלוסייה. זה הרבה".

עמוד דום – חסימה בזרימת האויר

דום נשימה חסימתי בשינה נגרם כאשר דרכי האוויר העליונות נחסמות באופן זמני במהלך השינה. החסימה מתרחשת עקב הרפיה של שרירי הלוע והלשון, אשר גורמת לרקמות הללו לחסום את זרימת האוויר. כתוצאה מכך, הנשימה נעצרת לפרקי זמן קצרים, מה שמוביל לירידה ברמת החמצן בדם ולעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני.

המוח מגיב למצב על ידי עוררות קצרה, שנועדה להגביר את מתח השרירים ולפתוח את דרכי האוויר. עוררות זו לרוב אינה מורגשת, אך היא פוגעת באיכות השינה וגורמת לעייפות ותסמינים נוספים במהלך היום.

ולמה הנחירות? "כשאוויר עובר דרך מקום צר לא קשיח הוא מייצר רעידות, ואלה הנחירות", מסביר ד"ר נקש. "אירוע כזה נמשך בדרך כלל עד דקה. תדירות של עד חמישה אירועים לשעה נחשבת לא מסוכנת מבחינה בריאותית. ככל שתדירות האירועים עולה מעל לחמישה אירועים לשעה, כך דום הנשימה חמור יותר ובעל השלכות בריאותיות משמעותיות יותר".

גם נשים נוחרות? (כן, אבל חלש)

אחד ההבדלים שמזכיר ד"ר נקש בשיחתנו הוא ההבדל בתסמינים של דום נשימה בשינה. "בגברים זה קלאסי, זה מה שאנשים מכירים: נחירות, הפסקות שינה בלילה, ממש מתועדות. האדם עצמו מתעורר בבהלה שאין לו אויר, או שבן או בת הזוג רואים את זה, שהמטופל הפסיק לנשום באמצע הלילה, התעורר מזה, עושה רעש מצחיק וחוזר לישון. גם העייפות היומית והשינה הלא מרעננת הרבה יותר משמעותיים בגברים".

ד"ר נקש מציין שהמודעות הגוברת בציבור לדום נשימה בשינה, היא בעיקר מודעות לתסמינים הגבריים. המודעות גוברת לשמחתנו לא רק בקרב ציבור המטופלים עצמם, אלא גם בקרב בני או בנות הזוג, ובקרב הצוותים הרפואיים. אך מצד שני, מעצם העובדה שהמיקוד הוא בתסמינים הגבריים בלבד, נוצר מצב שנשים אינן מודעות לתסמינים הנשיים. מכאן, שנשים פונות פחות לבדיקת הבעיה הרפואית אצלן, וגם הצוותים הרפואיים פחות יחשדו בהפרעת נשימה בשינה כאבחנה אפשרית. כלומר, ישנו אבחון חסר של דום נשימה בשינה בנשים.

"בנשים דרכי הביטוי של התופעה הן אחרות. זה לא שנשים לא נוחרות. הן נוחרות בעוצמה חלשה יותר כי כמות הרקמות שזזות היא בדרך כלל קטנה יותר. כך שהעוצמה בדציבלים חלשה יותר. יש גם פחות אירועים כאלה דרמטיים, של להתעורר כתוצאה ממחנק. אבל ההשפעה על איכות החיים היא באופן דרמטי גבוהה יותר מזו אצל הגברים. זאת אומרת, דום הנשימה בשינה בנשים משפיע יותר על התפקוד היומי ועל תסמינים סומטיים (גופניים) בהופעת: כאבי ראש, מצבי רוח, הפרעה במצב רוח… אלה סימנים יותר עדינים והרבה פעמים מקשרים אותם למחלות אחרות".

אנטומיה והורמוני מין משפיעים על הסיכון לדום נשימה

אני מספרת לד"ר נקש על מטופלות שהיו אצלי, ושייחסו את התסמינים של דום נשימה לגיל המעבר. חלקן האמינו שזה חלק מהגיל ולכן לא פנו לטיפול, או שהגיעו אחרי שנים של סבל. זו לא סיטואציה זרה עבור ד"ר נקש, והיא מובילה אותנו לדבר על גורמי הסיכון של נשים ושל גברים.

"אם צוללים קצת לנתונים, אז זה נכון שנשים צעירות סובלות פחות מדום נשימה בשינה מגברים. אנחנו יודעים שהשמנת יתר היא גורם סיכון משמעותי לדום נשימה בשינה. אבל עודף משקל והשמנה מופיעים באופן שונה בנשים ובגברים. נשים נוטות לצבור שומן באגן ובירכיים. וגברים, חוץ מההשמנה הבטנית הקלאסית, נוטים לצבור שומן בצוואר. השומן הצווארי דוחק את הרקמות פנימה ובכך חוסם את מעבר האוויר, והוא גורם סיכון בפני עצמו לדום נשימה בשינה". אחרי גיל המעבר, מסביר ד"ר נקש, עם הירידה בהורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, דפוס ההשמנה של נשים הופך דומה יותר לשל גברים, מה שמעלה את הסיכון לדום נשימה בשינה.

השפעה הורמונלית נוספת קשורה למתח השרירים. אחרי גיל המעבר, עם הירידה באסטרוגן ופרוגסטרון, יורדת ההשפעה המיטיבה שלהם על מתח שרירי תקין. ירידה במתח השריר עלולה לגרום לקריסה של שרירי הלוע במהלך השינה – סיבה נוספת בגללה ישנה עליה בשכיחות האבחנה אחרי גיל המעבר.

הטיפול בדום נשימה בשינה

ישנם מגוון טיפולים לדום נשימה בשינה. "הטיפול הקלאסי לדום נשימה בשינה הוא מכשיר שנקרא CPAP. זו מסיכה שמזרימה אוויר בלחץ חיובי שמונע את קריסת נתיב האוויר. הטיפול הזה הוא מאוד יעיל, אבל הוא לא תמיד קל. יש אנשים שחבישת המכשיר מפריעה להם לישון, ויש אנשים שזה גורם להם לתופעות לוואי, כמו יובש בפה או גירוי בעיניים".

ד"ר נקש מזכיר גם הבדלים חברתיים, ולא רק ביולוגיים. "נשים נוטות להיות יותר מודעות לדימוי הגוף שלהן, וללכת לישון עם מסיכה על הפנים, יכול לגרום להן להתבייש בעצמן". "חשוב להיות מודעים לקשיים האלה, ולחפש פתרונות, כמו מסיכות שמותאמות לנשים". ד"ר נקש מדגיש כי נשים רבות כן מסתדרות בסוף עם המסיכה ונוטות להתמיד בטיפול יותר מאשר הגברים. ואם לא? "עבור נשים וגברים שלא מסתדרים עם CPAP, טיפול בסד מקדם לסת תחתונה או ניתוח ברקמות הרכות של הלע, יכולים להוות פתרון מצוין".

את שיחתנו מסכם ד"ר נקש במסקנה עיקרית: "אם את אישה שסובלת מדום נשימה בשינה, אל תוותרי על טיפול. יש הרבה אפשרויות, וחשוב למצוא את מה שמתאים לך".

תודה לד"ר גבריאל (גבי) נקש, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים, נחרה, ודום נשימה בשינה, א.ר.ם – המרכז הרב תחומי לרפואת אף אוזן גרון

ד"ר ליאור ברוך היא רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות, ומייסדת לבריאותה – רפואה פמיניסטית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן