אמצעי מניעה בהנקה

שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
בחירת אמצעי מניעת הריון בתקופת הנקה מורכבת ממגוון שיקולים. כיצד לבחור בין אמצעים חוצצים, הורמונליים וניתוחיים? והאם ההנקה עצמה יכולה לשמש למניעה? מאת ד"ר ליאור ברוך

איך שלא נסתכל על זה, סביב הריון ולידה יש אינספור החלטות לקבל: איך והיכן ללדת, כיצד לקרוא לתינוקת, ומה לענות לכל מי ששואלות אם לא חם לה, קר לה ואם היא נושמת במנשא. התלבטות שמטרידה חלק מהנשים המניקות, נוגעת לבחירת אמצעי מניעה שלא יפגע בהנקה ובמשק החלב. כדי לסייע להתמצא בין האפשרויות, נסקור בקצרה את אמצעי המניעה הקיימים בהנקה.

 

nursing mom 2

אפשר לחלק את סוגי אמצעי המניעה למניקות ל-3 סוגים: אמצעי מניעה חוצצים, אמצעים הורמונליים, ואמצעים ניתוחיים.

אמצעים חוצצים

אמצעי מניעה חוצצים לא מכילים הורמונים, ולכן לא משפיעים על ההנקה. זוהי בחירה טובה גם למי שלא רוצה או לא יכולה להשתמש באמצעים הורמונליים מכל סיבה אחרת. קנייתם לא דורשת מרשם, והם משמשים באופן "נקודתי" סביב מגע מיני.

  • קונדום – בשימוש מושלם, לקונדום לגבר יש יעילות של 98% במניעת הריון. קונדום לאשה, היושב בתוך הנרתיק וסביב השפתיים החיצוניות, יעיל ב-95%. יתרונות: מניעת רוב מחלות המין, בניגוד לשאר אמצעי המניעה שיפורטו מטה. חסרונות: שיקולי נוחות והנאה של שני הצדדים, לא מתאים לרגישות או רגישים ללטקס (אך יש קונדומים "נטולים").
  • דיאפרגמהכוס סיליקון שטוחה ורב פעמית, המוחדרת לנרתיק זמן כלשהו לפני סקס ומכסה את פתח צוואר הרחם. מונעת כניסת זרע אל הרחם והחצוצרות ובכך מונעת הפריה. בשילוב עם קוטל זרע היא בעלת יעילות של 92-96%. ניתנת לשימוש החל מ-6 שבועות לאחר הלידה (תקופת "משכב הלידה"). יתרונות: זול ורב פעמי (שנתיים של שימוש). חסרונות: שימוש בזמן הוסת מסכן ל-TSS, לא מתאים לרגישות לסיליקון או לקוטל זרע, לא לבעלות צניחת שרירי הנרתיק, לא לאחר ניתוח בצוואר הרחם לאחרונה.
  • ספוגית למניעת הריוןספוגית המכילה קוטל זרע שמופעל במגע עם מים. מוחדרת לעומק הנרתיק לפני סקס כך שתכסה את פתח צוואר הרחם. ישנם נתונים סותרים לגבי יעילותה בנשים לאחר לידה נרתיקית: מחקרים מסוימים טוענים כי היעילות היא 76-80%, בעוד המחקרים של החברה המייצרת טוענים שאין הבדל ביעילות בין נשים לפני ואחרי לידה, ובשני המקרים מדובר ב-89-91% יעילות. יתרונות: ניתן להכניסה עד 24 שעות לפני הסקס ולהשאירה עד 30 שעות ברצף, ובתקופה זו לקיים יחסים ללא הגבלה. חסרונות: שימוש בזמן הוסת מסכן ל-TSS, לא מתאים לרגישות לקוטל זרע, עלול לגרום גירוי בנרתיק ולהעלות סיכון לזיהומים בדרכי השתן.
  • דפי קוטל זרעדף דקיק המכיל קוטל זרע, מוחדר בין 15 דקות ל-4 שעות טרם המגע המיני. כאשר מוחדר נכון ומודבק על פתח צוואר הרחן, הוא משמש גם כאמצעי חוצץ ולא רק כקוטל זרע. יעילותו בין 75-94%. יתרונות: כמעט בלתי מורגש כאשר מוחדר. חסרונות: עלול לגרום גירוי מקומי, עלול להיות קושי בהחזרה נכונה עד לצוואר הרחם.
אמצעים חוצצים ביחד
משמאל עם כיוון השעון: קונדום נשי, דיאפרגמה וקוטל זרע, ספוגית

אמצעי מניעה הורמונליים בהנקה

אמצעי המניעה ההורמונליים למניקות מבוססים על פרוגסטרון. הפרוגסטרון מדכא ביוץ, משנה את ריר צוואר הרחם לצמיג יותר ואת רירית הרחם לדקה יותר, ובכך מונע הריון בשלושה מנגנונים משולבים. נהוג שלא לתת אמצעים הכוללים אסטרוגן לנשים מניקות, במחשבה כי משבש את משק החלב. אמצעים שלא מכילים אסטרוגן טובים גם למי שלא יכולה ליטול אסטרוגן מסיבות רפואיות, או מכל סיבה אחרת.

  • גלולות למניקות – Mini-pill – גלולות כמו סרזט או מיקרולוט, שמכילות פרוגסטרון בלבד, בניגוד לגלולות המשולבות המכילות פרוגסטרון ואסטרוגן ביחד. יעילותן גבוהה – יותר מ-99% בשימוש נכון, הכולל נטילה מדי יום בשעה קבועה. יתרונות: לא דורשות פרוצדורה חודרנית, עשויות להחליש דימום וסתי. חסרונות: דורשות נטילה יומית קפדנית. יתכנו דימומים והכתמות (בעייתי לשומרות נידה). יש נשים המעידות על הפחתה בחלב. לא ידוע האם הן יעילות באותה מידה לנשים בעודף משקל או השמנה.
  • התקן תוך רחמי – התקן תוך רחמי ניתן לשימוש מיד לאחר הלידה, אם כי נהוג לחכות כמה שבועות טרם הכנסתו. יעילותו גבוהה, והיא נעה בין 99.2% להתקן נחושת, ו-99.8% להתקן הורמונלי. יתרונות: פעיל למשך 5-10 שנים, הוצאה כספית חד פעמית. התקן הורמונלי עשוי להחליש דימום וסתי עד להיעלמו. חסרונות: פרוצדורה חודרנית. סיכון לנדידת ההתקן, במיוחד אם הוכנס זמן קצר לאחר הלידה. התקני נחושת עשויים להגביר דימום והכתמות.
  • זריקות למניעת הריוןזריקות פרוגסטרון הניתנות מדי 3 חודשים, עם יעילות של 99% במניעת הריון. הזריקות הקיימות בישראל הן זריקות דפו-פרוברה (Depo-Provera) וזריקות סיאנה (Sayana). ניתן לקבלן החל מ-6 שבועות לאחר לידה במידה ומניקות, או לפני לפי ייעוץ רופאה. יתרונות: השפעה ל-3 חודשים, עשויות להחליש דימום וסתי. חסרונות: לא למי שרוחשת טינה לזריקות. השימוש עלול להחמיר אוסטאופורוזיס, ומלווה בעליה במשקל בשכיחות יחסית גבוהה (ממוצע של 3 ק"ג).
  • שתל הורמונלי – השתל ההורמונלי אינו משווק בישראל אך רלוונטי בחו"ל. זהו "גפרור" פלסטי קטן וגמיש המוחדר מתחת לעור, ומשחרר פרוגסטרון במינון קבוע. מעל 99% יעילות במניעת הריון. יתרונותיו: פעיל ל-3 שנים, הוצאה כספית חד פעמית. עשוי להפחית את הדימום הוסתי, לעתים עד היעלמותו. חסרונות: צורך בפרוצדורה ניתוחית מינימלית לשם הכנסת והוצאת השתל.
hormonal implant
צינור המושתל בעור הזרוע ומשחרר פרוגסטרון

אמצעים ניתוחיים

  • וזקטומי, ניתוק צינורית הזרע – ניתוח המערב קשירה של צינורית הזרע של הגבר, המונע מתאי זרע להגיע אל נוזל השפיכה, כך שנוזל השפיכה למעשה לא יכול להפרות ביצית. יתרונות: יעילות גבוהה – סיכוי של 1 ל-2000 להפריה. חסרונות: מצריך התערבות ניתוחית (אם כי פשוטה וקצרה יחסית, ותחת הרדמה מקומית בלבד), בלתי הפיך (דורש ניתוח מורכב יחסית לצורך חיבור הצינורית מחדש).
  • קשירת חצוצרות – ניתוח המערב קשירה או חסימה של החצוצרות, אשר מונעת מהביצית לפגוש בזרע ובכך נמנעת הפריה. במידה ועוברות ניתוח קיסרי, ניתן לבצע את הפרוצדורה באותו הזמן. הסיכויים להריון לאחר קשירת חצוצרות הם נמוכים ביותר – 0.5% בלבד לכל החיים (אשה אחת תכנס להריון על כל 200 נשים שעברו את הפרוצדורה). יתרונות: יעילות לכל החיים. חסרונות: בלתי הפיך, ולכן מתאים אם בטוחות לחלוטין שלא מעוניינות בהריון נוסף. מצריך התערבות ניתוחית.
uterus
קשירת החצוצרות (Fallopian Tubes) מונעת מהביצית לפגוש בזרע

Lactation Amenorrhea Method – הנקה כאמצעי מניעה

LAM היא שיטה המשתמשת בהנקה כאמצעי למניעת הריון לאחר לידה, וניתן להשתמש בה עד 6 חודשים לאחר הלידה, או עד קבלת הוסת הראשונה מהלידה (המועד הקרוב מבין השניים). לשם כך יש להניק בלעדית, עם מרווחים של עד 4-6 שעות ולא יותר, מה שגורם להפרשת רמות מתמידות של הורמון הפרולקטין שמעכב ביוץ. יעילות השיטה גבוהה למדי בביצוע נכון: סיכוי של פחות מ-1 ל-100 להריון. יתרונות: חינמית לחלוטין, לא דורשת מרשם רופאה, אין תופעות לוואי, נמצאת בשליטה כמעט מוחלטת של האשה וטובה למי שלא יכולה להיעזר בשיטות אחרות מטעמים כלכליים, סוציאליים או דתיים. חסרונות: נדרשת התמדה קפדנית לצורך יעילות השיטה, טוב רק ל-6 חודשים מהלידה ולא יותר. לנשים רבות יש קושי בביצוע קפדני של השיטה, מה שמגביר את אחוזי הכשלון שלה.

 

כמו תמיד, לפני בחירת אמצעי מניעה שיתאים בהנהקה, מומלץ לחשוב על רשימת התכונות והדרישות שחשובות לנו, ואז להתייעץ עם רופא/ה או אח/ות שמכיר/ה את הרקע הרפואי על מנת לבחור מתוך מגוון האפשרויות הקיימות.

chill



Planned Parenthood

http://www.plannedparenthood.org/

Baby Center

http://www.babycentre.co.uk/a565100/contraception-after-having-a-baby-your-options

גלולות סרזט – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Cerazette-Pt_1340259729088.pdf

גלולות מיקרולוט – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Microlut_pt_1401621126825.pdf

התקן תוך רחמי הורמונלי – מירנה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units//pharmacy/trufot/alonim/2110.pdf

זריקה למניעת הריון – סיאנה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Sayana_pt_1319616694397.pdf

זריקה למניעת הריון – דפו-פרוברה – עלון לצרכנית

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Depo_pt_1410939699254.pdf

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות