הריון הוא אף פעם לא עניין של מה בכך. כל הריון מעורר באופן טבעי בליל רגשות, מחשבות ודאגות, וזכרונות שנותרים משמעותיים גם שנים קדימה. על אחת כמה וכמה עם אפילפסיה. הרשומה הקודמת על אפילפסיה עסקה בקשר שבין המחלה למחזוריות הוסת והמנופאוזה, וכתבה זו תמשיך באופן טבעי אל פוריות, הריון והנקה, אשר עשויים להיראות אחרת בְּאוֹרָה של האפילפסיה. מוזמנות להצטרף.

להמשיך לקרוא ←

          הפרכוס הראשון הופיע בגיל 13 כאיבוד הכרה בליווי תנועות הגפיים האופייניות. לאחר כמה שבועות, כשניתנה האבחנה הרשמית של אפילפסיה, היא קיבלה גם את הוסת הראשונה. רק אחרי שנים הבינה שהתזמון לא היה מקרי. קריאה בפורומים הפגישה אותה עם חוויות של נשים נוספות, וכך גילתה שפרכוסים עשויים להיות מושפעים מהמחזור החודשי, שהפרעות הורמונליות שכיחות יותר בנשים עם אפילפסיה, ושהגלולות שחשבה ליטול יכולות להשפיע על התרופות נוגדות הפרכוס, ולהיות מושפעות מהן. 

להמשיך לקרוא

*אזהרה: כתיבה מפורשת על דכאון ואובדנות*

לפעמים מחקרים לא מחדשים לנו כלום. כלומר, לפעמים לא צריך שהם יחדשו. צריך שהם יאשרו משהו שכבר ידענו, יתנו לו תוקף. כך למשל מחקר חדש שבא לבדוק כיצד מתפלג דכאון בקרב רופאות ורופאים, ואם קונפליקט משפחה-עבודה משפיע על ההבדל בין המינים. מסתבר שהוא משפיע. מנחשות איך?

להמשיך לקרוא

          השיחה הראשונה בינינו הייתה בנובמבר, אחרי ששלחתי הודעה ראשונה, מגששת. שרידים עדינים של חרדה חברתית כמעט מנעו ממני לחייג. בדיעבד שמחתי כל כך שהתגברתי עליהם, כי ככה הכרתי את קרן ואת אלכס. להמשיך לקרוא

בערב חורפי לפני שנה, בדירה קטנה ירושלמית, הצטופפה קבוצת נשים מתא 'ירושלמיות' מהאוניברסיטה העברית. אך בשונה מהמפגשים השגרתיים של התא, הפעם הצטרפו גם אלה הרט ודנה וינברג מעמותת 'נשים לגופן'. השתיים מספרות על מפגשי הקבוצה אשר הניבו סרטון על אמצעי מניעה לצעירות.  להמשיך לקרוא