עוררות מינית מתמשכת שאינה תלויה בחשק או בגירוי מיני. זהו התסמין העיקרי, המייסר לעתים, של הפרעת עוררות מינית מתמשכת. כתבה מאת ד"ר ליאור ברוך

עוררות מתמשכת של איברי המין, שאינה תלויה בחשק או בגירוי מיני. זהו התסמין העיקרי, המייסר לעתים, של הפרעת עוררות איברי מין מתמשכת (Persistent genital arousal disorder, PGAD), או בשמה המעודכן, שמדגיש את הרקע הנוירולוגי: Persistent genital arousal disorder/genitopelvic dysesthesia (PGAD/GPD)

 

עוררות שמייצרת מצוקה

העוררות המינית הנחווית ב-PGAD אינה נעימה או מענגת. היא מערבת את איברי המין הנקביים באופן שמקביל לפריאפיזם (Priapism), שהיא זקפה כואבת ובלתי רצונית. באופן דומה, הסובלות ממנה מתארות תחושת לחץ, גודש, כאב או פעימות באגן, בדגדגן או בנרתיק, אשר אינם מוקלים משמעותית לאחר אורגזמה. כאב מלווה את התסמינים לעתים קרובות: באגן, בפרינאום (החיץ בין הפות לפי הטבעת) או באיזור הישבן.

עוצמת התסמינים משתנה ומייצרת דרגות חומרה שונות. הפרעה קשה יכולה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומי, ולהקשות על תפקודים בסיסיים, תעסוקתיים, אקדמיים וחברתיים. בשילוב הבושה והמבוכה שההפרעה מייצרת, נוצרת פגיעה משמעותית באיכות החיים. הפגיעה כה קשה, לעתים, עד שהיא מקושרת לדכאון ואף לאובדנות.

הסובלות מ-PGAD נתקלות לעתים קרובות בקושי נוסף: מודעות נמוכה לאבחנה, חוסר רגישות מצד גורמים מטפלים, ותליית התסמינים בגורמים פסיכולוגיים. כן, בדומה לתסמונות כאב אחרות אשר ייחודיות לנשים, כמו אנדומטריוזיס או וולוודיניה.

5 סעיפים לאבחנת הפרעת עוררות איברי מין מתמשכת

לאורך השנים השתנו הקריטריונים לאבחנת PGAD, כאשר ארגונים שונים התקשו להגיע להסכמה בנוגע לאופי ההפרעה ותסמיניה. האבחנה המקובלת היום נעשית על סמך 5 קריטריונים.

5 קריטריונים לאבחנת PGAD:

1.      תסמינים פיזיולוגיים של עוררות מינית הנמשכים זמן רב ואינם פוסקים מעצמם

2.      עוררות מינית הנותרת גם לאחר אורגזמה, או שיש צורך במספר אורגזמות כדי להקל על התסמינים

3.      העוררות לא קורית בעקבות חשק מיני, תשוקה או ריגוש

4.      העוררות מתרחשת בנוכחות גירוי מיני, גירוי לא מיני, או ללא גירוי בכלל

5.      התסמינים מעוררים מצוקה ואינם רצויים

שכיחות: כמה זה נפוץ? ובמי זה פוגע?

ישנו קושי להעריך את שכיחות ההפרעה. זאת בשל הגדרות לא אחידות, תסמינים בעוצמה משתנה ורחבת טווח, בגלל המודעות הנמוכה לקיומה, ובשל הבושה והמבוכה הגדולות המקשות על הלוקות בה. נהוג להניח כי מדובר בהפרעה נדירה יחסית, פחות מ-1%.

טווח הגילאים רחב למדי. מקרים של PGAD מתוארים עוד טרם גיל ההתבגרות, ועד העשור השמיני לחיים.

אבל למה? הפעלה ספונטנית של עצבים באגן

נהוג להניח שמקור ההפרעה בנזק עצבי, אך מעט ידוע על הגורמים להפרעה הנדירה הזאת. מחקרים מסוימים מתארים לחץ אשר מפעיל את העצב הפודנדלי, אשר אחראי על עוררות איברי המין. הלחץ יכול להיגרם ממתח שרירי האגן אשר לוכדים את העצב, מציסטה לוחצת או מהפרעה בכלי דם (AV malformation) בסמוך לעצב. מקורות אחרים לפגיעה בעצב עשויים להיות מרכזיים יותר, כמו פגיעה בחוט השדרה, או בעקבות מחלות או תרופות אשר גורמות נזק עצבי (נוירופתיה). מומלץ לקרוא על כך עוד באתר של פרופ' אחינעם לב שגיא, על נוירלגיה פודנדלית.

גם עצבים אחרים באגן עשויים להיות מעורבים ביצירת התסמינים, כולל סיבים עדינים האחראים על הולכת כאב (c-fibers).

טיפול בהפרעת עוררות מינית

בדומה להפרעות אחרות עם מקור לא ברור, גם ב-PGAD הטיפול לוקה בחסר. רק חלק מהטיפולים הוכחו מחקרית כבעלי תועלת, ואף היא חלקית. בין הטיפולים הנחקרים ביותר ישנם טיפול תרופתי, טיפול ניתוחי ופיזיותרפיה של רצפת האגן. טיפולים אחרים כוללים שיתוק של העצב באמצעות הזרקת בוטוקס או טיפול מקומי בחשמל, שינוי תזונתי, טיפול פסיכולוגי, קומפרסים מקומיים, פעילות גופנית ועוד.

19 Responses

    1. הי חלי אשמח לשוחח איתך שכן אני סובלת מבעיה ששמה שונה אך הכאבים הם כאבים של סבל רב וחיים קשים אני מבינה לליבך צרי קשר איתי במייל ואתן לך את הטלפון שלי ונוכל לשוחח.שמי דליה.המייל שליdalia12or@gmail.com

  1. קשה מאוד. מאחלת לך רפואה שלמה.
    את מיוחדת על הגבורה שלך מודל להערצה ומקווה שיהיו לך בשורות טובות במהרה

  2. יש לבדוק אם אין עליה שליטה מוחית , היום אפשר להחדיר שבבים למוח ולגוף בני אדם ולשלוט עליהם מרחוק גם בשלט רחוק וליצור את כל הסימפטומים הקיימים בעולם לכל מחלות ותופעות בצורה מלכותית ובכפיה , כל המערכת הפנימים האברים מערכת העצבים השרירים הרגשות כולם נשלטים ע"י גורם חיצוני האונס את המוח ואת האברים של הקורבן , כדיי לבדוק גם את האפשרות הזו . אנחנו קבוצת ממוקדים הסובלים מהתעללות באברים שלנו בצורה מלכותית כולל את אברי המין , החדירו למוחנו וגופנו שבבים ושולטים עלינו טוטאלית כבר שנים אין למי לפנות, סבל רב וקשה אי אפשר לחיות עם אנס במוח .

    1. את חתיכת מטומטמת שיבה הלוואי שתסבלי מזה גם ולא תשני בלילות כמו שהיא לא יושנת חתיכת דבילית

        1. שלום אני א. בן זוג כבר 3 שנים ל ר. שסובלת מאותה תופעה. כשהכרתי את ר. לא הבנתי מה הבעיה ורק אחרי חצי שנה היא סיפרה לי ונכנסתי איתה לתהליך של ניסיונות להרפא וזה מאתגר וקשה. גם לי בתור בן זוג. אני יכול להגיד ששלושה דברים מאוד עזרו. אחד להיות כנה מאוד משני הצדדים. גם אני הייתי חייב להגיד לה שאני לא מוכן להיות שק חבטות שהיא מוציאה עליו את כל הכעס והתסכול ומצד שני גם מצידה ההכנסה שלי לכל תהליך הריפוי על כל צדדיו גם כשנדרשת ממני הקרבה.
          הדבר שהכי עזר זאת ההכרה שזה המצב וחיים איתו כשהוא חלק מהחיים שלנו. יש כל מיני אנשים מסוגים שונים. בת הזוג שלי היא אשה מסוג pgad וזה חלק מאתנו. ברגע שהפנמנו את זה התחלנו להיות מאושרים. יש לנו גם חיי מין אמיתיים וגם מכניים וזה חלק מהחיים שלנו וטוב לנו

  3. חלי היקרה, את אמיצה וגיבורה אמיתית!!
    ליבי איתך ואני מאחלת לך לצאת מהכאב הנורא הזה ומאחלת לגוף שלך להשתחרר מזה במהרה,
    אל תוותרי ותמשיכי להילחם! תודה רבה על המודעות והחשיפה שלך.

  4. נשמע כואב כשאין הרבה אופציות למרפא. את אשה גיבורה כי החלטת לחשוף את עצמך מול כולם את תתני לנשים אחרות את האומץ לדבר על זה. בהצלחה ❤️

    1. אני מציעה לך לפנות לרופא אורולוג ולנסות את כדורי אלטרול שעוזרים לשלפוחית כאובה.לי הם עזרו אחרי שנה של סבל נוראי באזור שלפוחית השתן וזה לאחר החיסון השלישי.טיפול שמרגיע עיצבית יכול לעזור.ממליצה לך להבדק אצל דוקטור בס רומן אורולוג שידע להתאים את הכדור לשלפוחית הכאובה והציל את חיי בפרוש כך

    1. אשמח לדבר איתך אלון ולהבין. היו מספר גברים שפנו אלי. יותר נוח בפייסבוק "חלי ברוכי". אולי נפתח לכם קבוצת תמיכה.

    2. כל מי שפנה עד עכשיו, למעט אדם אחד שסובל מזה מגיל 13 וחיפש מזור אצל רופאים רבים, התגלה כמי שפשוט לא הבין את הכתבה ולא הבין על מה דיברתי.
      זה שיש לכם דחף לעשות את זה, זה לא אומר שיש לכם PGAD. PGAD זה תחושת כאב מחרידה שאי אפשר להיפטר ממנה בלי סיום. זה לא מה שיש לכן, ועם עבור הזמן, הרגשתי שהפניות של גברים שטוענים שיש להם את זה מטרידות מאוד ומכבידות לי על הנפש.

    3. אתה לא סובל מזה. סתם פיתחת הרגל.
      אם הייתה סובל מזה היה כואב לך כל היום ולא הייצ מסוגל להיות בקשר עם אישה. אבל כמובםףן שאין לך את זה.
      אחרי הכתבה הייתי תמימה. לקח לי זמן להבין שאיך יתכן שלכל הגבים פתאום יש את זה כשזה מופיע אצל כחד למליון גברים.

    1. היי מיכל. האם זה בסדר לכתוב לך מייל פרטי? אשמח לחבר אותך אל חלי, ודרכה אל קבוצת התמיכה ואל הרופאות/ים המתאימים. מחכה לאישורך. שיהיה סוף שבוע שקט וטוב.

  5. היי,
    אני לא יודעת אם זה מה שיש לי או לא, העניין הוא שאני לא מרגישה עוררות אני מרגישה יותר תחושת אי נוחות ודגדוג כזה בדגדגן לחץ כזה ורצון בעיקר לעשות פיפי, איך אני יכולה לדעת אם יש לי את זה או לא? זה שבועיים ככה אבל אני רוצה לציין שיש פעמים שזה לפעמים נרגע ואז חוזר בלילה בעיקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות דומות

דילוג לתוכן