לבריאותה

רפואה פמיניסטית מאת ד"ר ליאור ברוך


4 תגובות

זיהוי מוקדם של כאב וסתי בנערות

כאב סביב הדימום החודשי, וברפואית: דיסמנוראה, היא עניין נפוץ. התרגלנו לראות את הכאב כאחת מעובדות החיים, אך כמה ידוע לנו על השפעתו על חיי נשים ונערות? כיצד משפיע הכאב על הביצועים האקדמיים, על הריכוז, ועל מידת הנוכחות בבית הספר, ואיך זיהוי וטיפול מוקדמים יכולים לסייע בצמצום פערים חברתיים? כתבה מאת ליה נוביק, סטודנטית לרפואה בפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר-אילן להמשיך לקרוא


תגובה אחת

אפילפסיה, פוריות, הריון והנקה: מחשמלת פרק ב'

          הריון הוא אף פעם לא עניין של מה בכך. כל הריון מעורר באופן טבעי בליל רגשות, מחשבות ודאגות, וזכרונות שנותרים משמעותיים גם שנים קדימה. על אחת כמה וכמה עם אפילפסיה. הרשומה הקודמת על אפילפסיה עסקה בקשר שבין המחלה למחזוריות הוסת והמנופאוזה, וכתבה זו תמשיך באופן טבעי אל פוריות, הריון והנקה, אשר עשויים להיראות אחרת בְּאוֹרָה של האפילפסיה. מוזמנות להצטרף.

להמשיך לקרוא


8 תגובות

אמצעי מניעת הריון לשעת חירום

רשומה זו היא תקציר ההרצאה "אמצעי מניעה לשעת חירום: עובדות מול מיתוסים" שהעברתי במסגרת יום העיון של "דלת פתוחה" במרכז הרפואי שיבא ב-26/09/2017. טריגרים אפשריים: הפסקת הריון, תקיפה מינית

          השעות שלאחר מגע מיני לא מוגן הן נקודת הזמן האחרונה בה ניתן למנוע הריון לא רצוי. בניגוד לאמצעי מניעה שנלקחים לפני המגע המיני כמו גלולות או טבעת נרתיקית, ולכאלה שבשימוש בזמן הסקס כמו קונדום – אמצעי מניעה לשעת חירום נכנס לשימוש לאחר המגע. אמצעי זה לרוב פחות יעיל מאמצעי מניעה אחרים, ולכן גם אינו אופטימלי, אבל גם מגוון המצבים שמובילים לשימוש בו אינם אופטימליים. שכחת גלולה, קונדום שנקרע או החליק, מגע לא מתוכנן או חלילה אונס יכולים להוביל להריון, אותו ניתן למנוע.

להמשיך לקרוא


7 תגובות

תסמונת השחלה הפוליציסטית

          בגיל 11 הבחינה הארנאאם קאור, באותו הזמן ילדה בריטית, בצמיחתו של שיער פנים כהה. בזמן קצר יחסית הפך זְקָנָהּ ושיער גופה למוקד מרכזי ללעג ולבריונות. היא בלתה זמן רב בנסיונות להסירו, עד שבגיל 16, לאחר שכבר אובחנה עם תסמונת השחלה הפוליציסטית, החליטה להשלים ולהפוך אותו למקור כוחה. היום, בת 25, הארנאאם היא מודל לחיקוי לרבים ולרבות ברחבי העולם שעוקבות אחרי חשבונות הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם שלה, ומככבת בראיונות שמעודדים דימוי גוף חיובי. המקרה של קאור הוא מקרה קיצון של תסמונת שכיחה מאד, רבת פנים, וכנראה לא מספיק מאובחנת, לה בחרתי להקדיש את הרשומה הנוכחית.

להמשיך לקרוא


5 תגובות

מיגרנה בנשים: על הורמונים, כאב ראש והחיים

          לפני כמה חודשים ביקשה ממני אחת המטופלות תרופה נגד כאבים. "שיהיה בתיק, לזמן המחזור". חשבתי שהיא התכוונה לכאב בטן, אבל היא הפתיעה אותי: "מיגרנה, דווקא. כמעט תמיד סביב הוסת". דקה לאחר מכן היא כבר המשיכה לנושא אחר, אבל באגף ה"זה מסקרן אותי" שאני מחזיקה באחורי הראש כבר התעוררו שאלות על הקשר שבין מחזור למיגרנה. ובאמת, אחרי כמה ימים התפניתי לקרוא קצת על הנושא. סליחה, אמרתי "לקרוא קצת"? הנושא היה כל כך מעניין, שקריאת מאמר אחד הובילה לאחר, ומההתרגשות החלטתי לעדכן גם אתכן 🙂 .

המשיכי לקרוא


6 תגובות

יתר לחץ דם בנשים

          העיסוק ביתר לחץ דם הוא מיסודות הרפואה המונעת, שכן מדובר במצב שכיח מאד שמעלה את הסיכון למחלות כהתקפי לב, שבץ מוחי, ואי ספיקת כליות. לשמחתנו, המודעות אליו גבוהה, ולפעמים נדמה שאין עוד הרבה לחדש על הכתבות שמתפרסמות במוספי הבריאות. אך מה לגבי ההיבטים הייחודיים ליתר לחץ דם בנשים? המשיכי לקרוא


7 תגובות

האם תסמונת המעי הרגיש מושפעת מהמחזור החודשי?

אני זוכרת היטב הרצאה אחת בזמן לימודי הרפואה באוניברסיטה, שבה המרצה פתח ואמר שהוא לא אוהב את השם "תסמונת המעי הרגיז", ומעדיף לקרוא לתסמונת "המעי הרגיש". זו הנקודה שבה הרצאה רגילה על מערכת העיכול, הפכה להיות הרצאה יוצאת דופן עבורי. נכון לכתיבת שורות אלה (תמיד חלמתי לכתוב את זה!) עדיין לא ברור מה גורם לתסמונת, וכיצד. בהתאם לזאת – יש מלא השערות, מתוכן בחרתי להביא כאן את ההקשר בין התסמונת, לבין מין ומגדר. אתן יודעות, כדי לגוון משאר הפוסטים בבלוג שעוסקים, בין השאר, גם במין ובמגדר. המשיכי לקרוא


9 תגובות

טיפול ומניעה: תסמונת קדם וסתית (PMS ו-PMDD)

            נשים רצות בשדה פורח ומקבלות בברכה גשם רך של בדים לבנים שנופלים מהשמים! כן, בהחלט, האסוציאציה הראשונה שצריכה לקפוץ אל הראש היא אשה במחזור. אלא אם כן הפרסומות בטלויזיה לא משקפות את המציאות?… 🙂

            כ-75% מהנשים חוות סימפטומים כלשהם בימים שלפני קבלת הוסת, ככאב בטן או גב, חוסר אנרגיה, נפיחות, רגישות בשדיים, שינויי תיאבון ושינה, ועוד. אך לא אצל כולן מדובר בתסמונת קדם-וסתית. תסמונת קדם-וסתית (PMS, PreMenstrual Syndrome) מוגדרת למעשה כתסמינים בעוצמה שמפריעה לתפקוד היום-יומי, כתפקוד בין חברות/ים, משפחה או עבודה, והיא מופיעה אצל כ-3-8% מאוכלוסית הנשים שמקבלות וסת בצורה סדירה. עם זאת, יש קושי גדול בהערכת השכיחות המדויקת באוכלוסיה, מכל מיני סיבות.
המשיכי לקרוא


6 תגובות

סרטן השד – גורמי סיכון

* האות המייצגת את שמה של המטופלת בסיפור היא אות בדויה. כלומר, בדויה, אבל באמת קיימת באל"ף-בי"ת.

 

            אני מכירה את ר' כאשה צעירה וחייכנית. ביקוריה במרפאה נדירים, וכשהיא מגיעה, היא נכנסת בצעדים מהירים, ותוך רגע החדר מתמלא בדיבור עליז. עד כה היא פנתה לגבי דברים קטנים, כמו חתימה על מסמכים למיניהם, ותוך כדי עבודת הניירת נהניתי לשמוע ממנה עדכונים על עבודתה, תכניות לעתיד וסיפורים אחרים.

אבל כש-ר' נכנסה לחדרי לפני כמה שבועות היא נראתה מודאגת. התבוננתי בה כשישבה על הכסא שמולי, ולאחר שתיקה קצרה, סיפרה שלאמה אובחן לאחרונה סרטן שד. ר' סיפרה שהגילוי טלטל את המשפחה, ומטבע הדברים – אותה, האשה היחידה בבית פרט לאמה.
המשיכי לקרוא


6 תגובות

אנדומטריוזיס

            הפרק ה-14 בעונה החמישית של "האוס" נפתח בדרמה:

אשה, שהיא גם יפה, גם צעירה, וגם חוקרת סרטן (!), מתמוטטת ומגיעה לבית החולים. ד"ר האוס וצוותו המגוון אתנית עושים עבודה למופת. לאורך פרק שלם הם מתחקים אחרי התסמינים של המטופלת מעוררת האמפתיה – דימום תוך בטני חסר שליטה, גרד עז בראש עד יציאת מח (?!), ודום לב – ולבסוף מאבחנים את הבעיה. זוהי אנדומטריוזיס.

            קשה לספור כמה עיניים גלגלתי במצטבר במהלך הפרק הזה. כמו תמיד בהאוס, הקשר בין המתואר בפרק לבין המציאות הוא מפוקפק עד פושע. אבל אם יש משהו שהפרק הזה עושה לשירות האנדומטריוזיס, הוא להראות עד כמה המחלה המבלבלת הזאת עלולה להיות נוראית למטופלת, ואיך היא יכולה להכשיל גם קלינאיות/ים גדולות/ים.
המשיכי לקרוא