ילדת. פלא קטן בא/ה לעולם, ונדמה לך (וכמעט לכל מי שסביבך) שהתגובה הטבעית לנס הזה שהתרחש – זה להיות מאושרת. או לפחות להתרגש! אבל לא תמיד זה קורה. למעשה, מעל 80% מהנשים לאחר לידה חוות איזשהו סוג של ירידת מצב רוח, וכששמונים אחוז מהנשים נמצאות באותה הסירה, קשה לקרוא לזה מיעוט.
השינוי במצב הרוח לאחר הלידה נע על רצף, ונשים שונות מוצאות את עצמן במקומות שונים על הרצף הזה. נשים מסויימות חוות דכדוך קל וחסר-הגדרה שחולף מהר, אחרות חוות דכדוך לאחר לידה (מה שנקרא באנגלית Baby Blues), חלק חוות דכאון לאחר לידה, ומעטות (0.1%) אף חוות פסיכוזה שלאחר לידה, שנמצאת על קצה הרצף.
כ-50-70% מהיולדות יחוו בייבי-בלוז, שמאופיין בתחושת עצב ונטיה לבכי, קשיי שינה, עצבנות, שינויי תיאבון וקשיים בריכוז. הללו מופיעים בד"כ תוך כמה ימים מהלידה, מגיעים לרוב לשיאם ביום הרביעי או החמישי, וחולפים תוך פחות משבועיים. הם לא מפריעים לתפקוד של האם, ולא דורשים טיפול מיוחד פרט למנוחה (משאב שלכל אמא יש בשפע, כמובן) ולתמיכה מהסביבה.
במקרים מסויימים, הדכדוך הזה ממשיך מעבר לשבועיים, התסמינים מחמירים והוא מתחיל להפריע לתפקוד. אז הוא מתחיל להקרא דכאון לאחר לידה.
דכאון לאחר לידה נקרא באנגלית Postpartum Depression, או PPD. זהו למעשה דכאון קליני לכל דבר (Major Depression), שמופיע במהלך השנה הראשונה לאחר לידה. לרוב הוא מתחיל בשבועות שלאחר הלידה ומגיע לשיא תוך ארבעה עד שישה חודשים. לעתים קרובות מדברות על דכאון לאחר לידה באמהוֹת-לראשונה, אך הוא יכול להתגנב גם לחייהן של אמהות ותיקות ומנוסות, גם לאחר הלידה השלישית, הרביעית ויותר.
שכיחותו של דכאון לאחר לידה אינה מבוטלת, והוא פוגע בכ-15% מהיולדות. כמה גורמים מעלים את הסיכון ללקות בו, וביניהם דכאון בעבר או במהלך ההריון, דכאון קודם לאחר לידה (מעלה את הסיכון ל-25% בלידות הבאות), דכדוך סביב הוסת (PMDD), דכאון במשפחה, מערכת תמיכה חלשה ליולדת, אירועי סטרס במהלך השנה שטרם הלידה (למשל לחץ כלכלי או סטרס אחר), לידת תאומים או יותר, סיבוכים בריאותיים של התינוק/ת, ואם ההריון היה לא מתוכנן או לא רצוי.
אגב, גם חוסר שינה הוא גורם סיכון לדכאון ויכול להחמיר דכאון קיים, ואילו דכאון בתורו גורם לחוסר שינה, מה שיכול ליצור מעגל שמגביר את עצמו.
התסמינים של דכאון לאחר לידה דומים לאלה של דכאון "רגיל". הבולטים ביותר הם תחושת עצב, מצב הרוח ירוד ונטיה לבכי, והיעדר שמחה והנאה מדברים שבעבר טמנו בהם אושר. יש נשים שמתארות שהן חשות חסרות אנרגיה, שכלום לא מעניין אותן ואין להן חשק לשום דבר. יחד עם זאת, יתכן והדכאון יביא עמו גם חוסר סבלנות, עצבנות וחרדה, ויגרום למריבות ולחיכוכים שלא היו שם קודם.
עוד מלווים נאמנים של הדכאון הם תחושת אשמה, יאוש, חוסר אונים וחוסר תקווה, ובייחוד תחושת בדידות וריחוק. הבדידות לפעמים יכולה להיות כל כך כבדה, עד שמתחילות להאמין שזה בלתי מתקבל על הדעת שיש עוד מישהי בעולם באותו המצב (בזמן שלמעשה, אחת מכל שש אמהות יודעת בדיוק איך זה מרגיש). חלק מהרגשות השליליים מופנים לפעמים גם כלפי התינוק/ת, ואמהות רבות עם דכאון מתארות שהן מתקשות ליצור קשר רגשי עם התינוק/ת, או שהן חשות אמביוולנטיות או בעלות רגשות שליליים לגבי התינוק/ת.
מרבית הנשים עם דכאון לאחר לידה סובלות גם משינויים בשינה, בתיאבון ובחשק המיני, ולעתים קשה להבדיל אם הללו קשורים לדכאון או שמא לשינוי הטבעי בחייה של אם לאחר לידה.
דכאון יכול להגיע עד למחשבות על מוות, מחשבות אובדניות או מחשבות של פגיעה בתינוק/ת, וזוהי נקודה ברורה שבה צריך לפנות לעזרה, ולא להשאר לבד עם המחשבות והרגשות הקשים.
דכאון לאחר לידה אמנם משפיע בפירוש על אושרה של האם, אבל חשוב לזכור גם את השפעתו על סביבתה – הוא עשוי לערער את הקשר הזוגי ואת הקשרים בתוך המשפחה, הוא מהווה גורם סיכון לדכאון לאחר לידה אצל האב/בן הזוג, ואף משפיע על התפתחות התינוק/ת. מחקרים הראו שתינוקות לאמהות שסבלו מדכאון לאחר לידה, היו בעלי עיכוב בהתפתחות הרגשית, השכלית, השפתית, החברתית, ההתנהגותית ואפילו הגופנית. ההשלכות הללו גם ממשיכות מעבר לינקוּת, אל הילדוּת ואל הבגרות.
הנתון הזה הוא חשוב גם אם הוא לא קל לעיכול. כשאת בדכאון, ובטח כשאת אמא, הדבר האחרון שאת צריכה הוא עוד משא של אשמה על הכתפיים. לדעת שלא רק שאת מרגישה נורא, אלא שזה גם משפיע על התינוק/ת שלך? זה יכול להיות כואב במיוחד. ובכל זאת, כשיודעות את כל זה, אולי קל יותר להחליט לפנות לטיפול, וכבר פחות שווה להמתין שהדכאון יחלוף לבדו (מה שיכול לקחת לא מעט זמן).
כל הללו מביאים אותנו לנקודה החשובה של זיהוי וטיפול.
למעשה, הדבר הטוב ביותר הוא לזהות נשים בסיכון עוד לפני הלידה, ולהגביר סביבן את מעגלי התמיכה, ליצור מודעות ולעודד פניה לטיפול במידה ודכאון מתפרץ. גם זיהוי בשלב מוקדם לאחר התפרצות הדכאון הוא משמעותי, וישנן הנחיות להעביר שאלון סקר לכל יולדת טריה, כשבישראל מדובר לרוב בשאלון שמועבר בטיפת חלב.
לא רק אמהות צריכות להיות מודעות לאפשרות של דכאון לאחר לידה, אלא גם הסביבה שמקיפה אותן: בן או בת הזוג, המשפחה והחברות/ים. הרבה אמהות שנאבקות עם דכאון לאחר לידה לובשות חיוך כלפי חוץ; כדי להרגיש שהכל תחת שליטה, או לפחות כדי שהסביבה תאמין בכך. העלאת המודעות והרגישות של הסביבה לתסמינים העדינים של דכאון לאחר לידה יכולה לעזור בזיהוי המוקדם.
עם זאת, חשוב לזכור שלעתים מה שנראה ומרגיש כמו דכאון לאחר לידה, יכול לנבוע בכלל ממצבים גופניים שכיחים לאחר הריון ולידה, לדוגמה בעיה בבלוטת התריס, אנמיה או סוכרת. חשוב לטפל במצבים האלה, ולשלול אותם לפני שקובעות את האבחנה. בנוסף, יש להבדיל דכאון לאחר לידה ממצבים קרובים כמו רפלקס העצב בהנקה או פוסט טראומה לאחר לידה.
הטיפול בדכאון לאחר לידה תלוי בחומרתו. באופן בסיסי חשוב מאד להרחיב ולחזק את מעגלי התמיכה של האמא, ולהקפיד על שינה סדירה ככל שניתן.
במצב קל עד בינוני ניתן לטפל באמצעות שיחות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) או השתתפות בקבוצות תמיכה. בהקשר זה אוסיף שגם קבוצות פייסבוק ופורומים יכולים לשמש כקבוצת תמיכה, ומחקרים שונים כבר הוכיחו שהיעילות של הקבוצות הללו לעתים זהה לקבוצות תמיכה "מסורתיות".
במצב בינוני עד קשה של דכאון, ניתן גם להיעזר בתרופות אנטי-דכאוניות, רצוי במקביל לטיפול בשיחות. התרופות המומלצות ביותר הן ממשפחת ה-SSRI, כאשר חלקן מותרות גם בהנקה במידה וזה רלוונטי. אמנם כל התרופות האנטי-דכאוניות עוברות אל החלב במידה זו או אחרת, אבל יש לקחת בחשבון שלעתים דכאון לא מטופל הוא סכנה גדולה ומיידית הרבה יותר לבריאות הגופנית והנפשית של התינוק/ת.
אין ספק שלידה והצטרפות של תינוק/ת למשפחה, הן חוויות מטלטלות ומלאות עוצמה. בתקופה של שינויים גופניים ורגשיים, של דאגות חדשות וישנות, ושל קשיים שהמציאות מערימה – סביר שיהיו תגובות רגשיות מכל מיני סוגים. דכאון אחרי לידה לא הופך אף אחת לאמא פחות טובה. הוא גם לא אומר כלום על החוזק של אף אחת. הוא דבר שקורה, הוא אפילו שכיח, והוא בעיקר ניתן לטיפול.
הכתבה התפרסמה גם במגזין 'גלויה': אמהוּת מתמודדת: דכאון לאחר לידה
Chapter 13. Psychosocial Issues and Female Sexuality – Williams Gynecology
Chapter 21 – Current Obstetrics&Gynecology
PostPartum Depression – Medscape
