הפרכוס הראשון הופיע בגיל 13 כאיבוד הכרה בליווי תנועות הגפיים האופייניות. לאחר כמה שבועות, כשניתנה האבחנה הרשמית של אפילפסיה, היא קיבלה גם את הוסת הראשונה. רק אחרי שנים הבינה שהתזמון לא היה מקרי. קריאה בפורומים הפגישה אותה עם חוויות של נשים נוספות, וכך גילתה שפרכוסים עשויים להיות מושפעים מהמחזור החודשי, שהפרעות הורמונליות שכיחות יותר בנשים עם אפילפסיה, ושהגלולות שחשבה ליטול יכולות להשפיע על התרופות נוגדות הפרכוס, ולהיות מושפעות מהן.
תגית: פרוגסטרון
עוצרת נשימה: תסמונת דום נשימה בשינה בנשים
בין אם אתן מהמתכרבלות בשמיכות בבוקר או מזנקות מהן בשמחה, אם משכימות קום או ציפורי לילה, אם מרבות-נמנומים או ממעטות – מידה מסוימת של שינה נחוצה לכולנו. חסכי שינה מתמשכים גורמים נזקים לבריאות: מהפרעות קלות לאיכות החיים, דרך פגיעה הפיכה ולא הפיכה לבריאות הגוף, ועד, במקרי קיצון – מוות.
לא קל לחקור ולהבין שינה, בין השאר בשל העובדה שאנחנו ישנות במהלכה 🙂 . עם זאת, אחת ההפרעות שיחסית קל להבחין בהן באופן חיצוני היא הפרעה בשם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA – Obstructive Sleep Apnea), שכפי ששמה מעיד עליה, מתאפיינת בשינה רצופת הפסקות נשימה בעקבות חסימת דרכי הנשימה. כדי להקל על הקריאה, מכאן והלאה אקצר את השם ל"דום נשימה בשינה". עם הזמן מתבהרת השפעת התסמונת על הבריאות לטווח הקצר והארוך, ובין השאר נגלים הבדלים הקשורים למין ולמגדר. בכך אעסוק ברשומה הנוכחית. – להמשיך לקרוא>
אמצעי מניעת הריון לשעת חירום
רשומה זו היא תקציר ההרצאה "אמצעי מניעה לשעת חירום: עובדות מול מיתוסים" שהעברתי במסגרת יום העיון של "דלת פתוחה" במרכז הרפואי שיבא ב-26/09/2017. טריגרים אפשריים: הפסקת הריון, תקיפה מינית
השעות שלאחר מגע מיני לא מוגן הן נקודת הזמן האחרונה בה ניתן למנוע הריון לא רצוי. בניגוד לאמצעי מניעה שנלקחים לפני המגע המיני כמו גלולות או טבעת נרתיקית, ולכאלה שבשימוש בזמן הסקס כמו קונדום – אמצעי מניעה לשעת חירום נכנס לשימוש לאחר המגע. אמצעי זה לרוב פחות יעיל מאמצעי מניעה אחרים, ולכן גם אינו אופטימלי, אבל גם מגוון המצבים שמובילים לשימוש בו אינם אופטימליים. שכחת גלולה, קונדום שנקרע או החליק, מגע לא מתוכנן או חלילה אונס יכולים להוביל להריון, אותו ניתן למנוע.
מחלת לב – הזוית הטרנסית: נשים (MtF)
הרשומה היא תקציר ההרצאה "הזוית הטרנסית של מחלות לב" שהעברתי בכנס "לדבר בריאות בגאווה 2015".
מחלות לב הן המגפה של העידן המודרני, ונושאות בתואר המפוקפק "גורם המוות המוביל" בשני המינים. עד גיל 65 יש קצת יותר חולי לב מאשר חולות לב, ולכן השתרשה התפיסה (המוטעית) שמדובר במחלה של זכרים, או של גברים. אבל לא רק נשים סיסג'נדריות נדחקות הצידה כשמדובר במחלות לב, אלא גם קהילה שלמה של נשים טרנסג'נדריות וגברים טרנסג'נדרים, שנוטלות/ים טיפול הורמונלי להתאמת מין. המשיכי לקרוא
טבעת וגינלית: נובהרינג
הרשומה השבוע תמשיך את סדרת "אמצעי המניעה" שהתפרסמה עד כה בבלוג, ושמטרתה לסייע בבחירת אמצעי מניעה. הרשומות האחרות בסדרה עסקו בגלולות משולבות למניעת הריון, ובהתקן תוך רחמי. הרשומה הנוכחית תוקדש לטבעת וגינלית.
היפהיפיה הנרדמת בגישה קצת אחרת: הבדלי המינים בהרדמה לניתוח
הרשו לי להציע גרסה חלופית לסיפור "היפהיפיה הנרדמת":
אי שם, בממלכה רחוקה מאד, התגוררה נסיכה. היא הייתה חכמה ואמיצה, והמראה החיצוני שלה מעולם לא עמד לדיון כי זה לא היה רלוונטי. הנסיכה חיה בשלווה, אך הייתה נוחרת בלילות, ולכן החליטה לעשות ניתוח להסרת שקדים ואדנואידים, כי איכות השינה שלה כבר נפגעה (וגם כי הדרקונים התלוננו). ביום הניתוח ישבו המלכה והמלך בחדר ההמתנה וכססו ציפורניים, ונשמו לרווחה רק כשהרופאה הודיעה להם שבתם יצאה מהניתוח וכבר נמצאת בחדר ההתאוששות. אך אבוי! למרות שהניתוח עבר בקלות, והנסיכה התעוררה במהרה, כמה לא נעימה הייתה ההתאוששות מההרדמה! בחילה, הקאה וכאב היו מנת חלקה של הנסיכה האומללה. למה? ככל הנראה באשמת הורמוני המין שמופרשים מהשחלות שלה, אבל יש עוד השערות וזה עדיין במחקר.
טוב, אולי זה לא הסוף הכי אטרקטיבי לסיפור אגדה, אני אעבוד על זה. המשיכי לקרוא
האם תסמונת המעי הרגיש מושפעת מהמחזור החודשי?
אני זוכרת היטב הרצאה אחת בזמן לימודי הרפואה באוניברסיטה, שבה המרצה פתח ואמר שהוא לא אוהב את השם "תסמונת המעי הרגיז", ומעדיף לקרוא לתסמונת "המעי הרגיש". זו הנקודה שבה הרצאה רגילה על מערכת העיכול, הפכה להיות הרצאה יוצאת דופן עבורי. נכון לכתיבת שורות אלה (תמיד חלמתי לכתוב את זה!) עדיין לא ברור מה גורם לתסמונת, וכיצד. בהתאם לזאת – יש מלא השערות, מתוכן בחרתי להביא כאן את ההקשר בין התסמונת, לבין מין ומגדר. אתן יודעות, כדי לגוון משאר הפוסטים בבלוג שעוסקים, בין השאר, גם במין ובמגדר. המשיכי לקרוא
